דמרג`יאן נ' עג'יני

פסק דין

אביו של מר דמרג'יאן הייק (להלן: "התובע") השכיר דירה למר ג'ורג' עג'יני ז"ל, אביו של מר אנטואן עג'יני (להלן: "הנתבע"), ברחוב התורן 37 בשכונת עין הים אשר בחיפה (להלן: "הדירה"). הסכם השכירות נחתם בשנת 1965 (להלן: "ההסכם").

הנתבע, לטענת התובע, פעל בניגוד להסכם, ועל כן, הוא תובע את פינויו מהדירה.

פינוי הנתבע כולל גם את פינוי בני משפחתו – רעייתו הגברת ז'קלין עג'יני ושני בניו.

העילה לתביעת הפינוי, היא, כי הנתבע בניגוד להסכם ובניגוד לרצון התובע וללא הסכמתו בכתב, ביצע שינויים מרחיקי לכת בדירה ובכלל זה, הריסת ובניית "קירות מרפסות וכיוצא בזה", (סעיף 3 לכתב התביעה).

מעשיו של הנתבע גרמו, לטענת התובע, נזק לדירה ,ועל כן, גם בשל עילה זו, נדרש הפינוי.

התביעה הוגשה ביום 11.04.07.

הנתבע, בכתב הגנתו, מציין כי הוא מתגורר בדירה מאז היוולדו, כדייר מוגן כבר משנת 1971 עת נפטר אביו. בשנת 1986 נישא והוא אב לשני ילדים, בני 16 ו – 18 (בעת הגשת כתב ההגנה).

השינויים אשר נערכו על ידו, הם שינויים מזעריים, נעשו בהסכמת התובע ובאישורו, וזאת על מנת להתאים את הדירה לתנאי מגורי המשפחה הנדרשים. לדירה לא נגרם כל נזק ולא פחת ערכה, עקב השינויים, ועל כן, ממילא, לא נוצרה כל עילת פינוי.

במהלך הדיונים השונים ובכלל זה, ישיבת שמיעת הראיות, התברר הרקע להגשת התביעה:

הבית בו נמצאת הדירה נבנה על ידי אבי התובע ובבית זה יש 4 קומות, אשר נבנו לסירוגין.

התובע מתגורר באחת הקומות בבית. אביו של התובע, היה מסגר במקצועו כ – 70 שנה, והתובע עבד עמו 23 שנה. כל עבודות המסגרות ובכלל זה הדלתות בדירות התובע והנתבע נעשו בעבודות יד. בעוד שהתובע בדירתו לא שינה דבר "אף לא מסמר", הנתבע, אשר אכן היה ילד קטן כאשר בא להתגורר עם הוריו בדירה, ביצע את כל העבודות ללא הסכמה ואף ללא בקשת רשות. במיוחד חורה לתובע, פירוק מסגרות עם זכוכית שהן עבודת יד של אביו המנוח של התובע, דלתות יקרות ערך אשר נזרקו לזבל, וזכוכיות מעל המשקופים בדירה.

העימות בין הצדדים לדברי התובע, בישיבת קדם המשפט מיום 18.3.08, אף נגרר לאלימות, אשר כלל זריקת מוט ברזל עליו, והתערבות המשטרה.

עוד התברר במהלך שמיעת העדויות, כי חלק מהעבודות הנטענות על ידי התובע, נעשו כבר בשנת 1987, עת אמו של התובע הייתה עדיין בחיים, וכי התובע אינו בעלים יחיד של הבית.

יש לומר כבר עתה, כי אין טענה, כי התובע אינו בעלים. הנתבע ורעייתו ראו בו את "בעל הבית" שלהם כל השנים ועל כן אין מקום לטענה אשר הועלתה בסיכומים, כי אין לתובע מעמד כלפי הנתבע, וכי לא הוכחה בעלותו בנכס. נסח רישום אשר צורף לכתב התביעה מוכיח את בעלותו החלקית בנכס.

התובע העיד והציג תמונות וכן העידה רעייתו של הנתבע, הגברת ז'קלין עג'יני. הנתבע עצמו לא העיד. רעייתו הסבירה כי הוא חולה, נכותו היא קשה והיא חששה לבריאותו. בנוסף, העיד אחיה, מר בשארה, אשר ביצע את השיפוצים כדייר.

התובע אישר כי בשנים עברו, נערכו תיקונים ושיפוצים קטנים כלשונו, כדי שטיח ותקרות לא יפלו על הראש, כי זה עניין של בטיחות. אך "הדברים הגרועים שהם לא בסדר" נערכו כשנה לפני מועד שמיעת הראיות (31.3.09).

התובע מבחין בין שיפוצים קטנים לגדולים, אשר לטעמו אינם נקראים שיפוץ אלא נזק, והכוונה היא ל"פ]תיחת (כתוב בטעות בפרוטוקול – ח.ל.ה.) חלון של המטבח הפרופיל בלגי הוציאו אותו עם הזכוכית, יש סורג עבה, חתכו אותו לחצי ובנו את החלון של המטבח חצי פתח מבלוק ועשו שם תריס הזזה. אני לא זוכר אם זה ב – 87, ברגע שהתחילו לעבוד את הדברים הגרועים שהם לא בסדר, באותו יום אני לקחתי את המצלמה וצילמתי מתוך הבית. ... איפה שאני גר צילמתי אצלי במיוחד כדי שיראה מה ההבדל אצלי בבית כל העבודות שאבא שלי עשה למעלה נשארו ולמטה הושמדו" (עמוד 3שורות 21-26 ישיבה מיום 31.3.09).

דברים נוספים שהיו לא בסדר הם הוצאת משקופים מברזל עם זכוכית ועשיית קשתות כפי שנראה בתמונות – מעשה שנעשה לפני כ – 10 שנים מיום מתן העדות.

יש לציין, כי במסגרת השיפוצים האחרונים, בעטיים הוגשה התביעה, הקשתות בוטלו.